מלח גס באקווריום

אוסמורגולציה של דגים – תהליך איזון המלחים בגוף הדג וחשיבות מלח גס NaCl

המלחים חשובים למבנה הגוף (של הדגים) והמים, הרי המים מהווים 60-70% מגוף הדג (גם בבני אדם). בזכות המלחים נקבע נפח התאים והרקמות בגוף הדג ע"י השוואה של חומרים (מינרלים\מלחים) מחוץ לתא ובתוך התא, בפלזמה של הדם, כך שומר הדג על עצמו מהתייבשות.

מאזן המים והמלח בין הדם והסביבה צריכים להיות פחות או יותר זהים, הדגים מתאמצים ומבזבזים אנרגיה במים מלוחים והן במים מתוקים בדרכים שונות, על מנת לשמר איזון זה צריכים לשמור על כמויות מים מסוימות ומליחות בתוך התא עצמו וגם בסביבה החיצונית תוך כדי סילוק חומרים מהדם.

אוסמו-רגולציה, משמעות המילה שליטה בריכוז ובחדירה בין המערכות בגוף ובפרט בדם לסביבה החיצונית, שליטה בריכוזים השונים של המלחים. הוצאתם דרך הכליות, זימים, עור ושתן.

בדגי מים מתוקים – ריכוז המלחים גבוה בהרבה מאשר במים עצמם, כאשר ריכוז אוסמוטי (מלחים) בדם של דגי מים מתוקים הוא גבוה, לכן הרבה מים נכנסים לגוף הדג לדלל את כמות המלחים באופן קבוע. הריכוז בערך 300-330 מילימול לליטר שזה אומר ריכוז גבוה בהרבה מהמים בסביבה מתוקה.

בגלל שהריכוז במים נמוך יותר מהריכוז בדם, הדג בעצם סובל ונדרש לדלל את ריכוז המלחים. המים עוברים בכמויות גדולות דרך הזימים שלו, דגי מים מתוקים עושים פי 20 שתן מאשר מים מלוחים כיוון שהם מוציאים החוצה את המים דרך השתן ולא אוגרים אותם. דגי המים המלוחים לא יכולים להוציא שתן על מנת לסנן את המלחים כיוון שרמת המליחות בשתן גבוהה יותר מהרמה במערכת הדם.

במים מלוחים הדג מנסה לספוח דרך הכליות ולהכניס למחזור הדם כמה שיותר מלחים ובעיקר NaCl  נתרן כלורי (מלח גס). המים נכנסים דרך הזימים ומפריש שתן (שעובר דרך הכליות) בריכוז מלחים נמוך כי את שאר המלחים הוא מנסה לספוח אליו.

בעצם במים המלוחים, הדגים דווקא כן שותים מים כי ריכוז המליחות גבוה מחוץ לגוף הדג, כך שהם צריכים לעשות פעולה הפוכה ולאגור את המלח הנמצא במים ולא להוציא אותו בשתן.

עוד סיבה למה החלפות מים, במים מתוקים חשובות יותר מאשר במים מלוחים.

זימי הדג הם דבר מדהים, מבצעים חילוף מלחים וגזים. הזימים באים במגע עם המים וגם עם כלי הדם, שטח הפנים, הכיסוי ששמו (אפיתליאלי) של הזימים הוא עצום, ענק, בלתי יתואר וזאת כיוון שהם דקים נורא, מונים מאות אלפים ובנויים במבנה הגלומרולוס שהינו מפותל מאוד – ככה חשופים הזימים לכמות גדולה מאוד של מולקולות וחילוף חומרים יעיל יותר. מלבד העובדה שקולטים חמצן, הזימים יוצרים תהליך חשמלי לחילוף יונים (מטען שלילי) של נתרן וכלור (לדוגמה מלח גס) בעזרת משאבות מיוחדות ובכך מכניסים אותם למחזור הדם.

כל התהליכים הנ"ל מתבצעים ע"י דבר בסיסי – דיפוזיה, מולקולות מבצעות תנועה של חלקיקים במרחב (חוק פיזיקה). זאת אומרת שאם יש בושם באוויר אז הוא פשוט יתפרס לכל מקום בחדר באופן מסודר – כך זה עובד מבחינה פיזיקלית וכימית והתהליך הנ"ל קורה בכל מקום שיש דיפוזיה, נוצר שיווי משקל – איזון.

הריכוזים השונים תמיד צריכים להתאזן – כאשר יש הרבה מלח במים ומעט בדג החילוף חומרים מתבצע (כמו במים מלוחים הדג אוגר מלח בגופו) וכמובן ההפך כאשר יש ריכוז נמוך במים המתוקים הדג פולט בשתן את המלחים העודפים מגופו.

אולם, בדגים ישנה פעילות אנרגטית רבה שגורמת להמון מאמצים. כאמור הכליות בדגים הן אלו הפועלות – במים מתוקים יש בגוף הדג ריכוז גבוה יותר של מלחים ולכן הוא צריך לדלל אותם ולסנן אותם דרך הכליות והשתן. גם דרך הזימים, נכנס ישירות למערכת הדם יונים שעברו חילוף חומרים.

כיצד הוספת מלח גס למים מועילה?

1. בתהליך הנ"ל בדגי מים מתוקים הוספת המלח מועילה ועוזרת – השוואה בריכוזים, כך הדג איננו משקיע את אותה כמות אנרגיה בכדי לדלל את המים, משתין פחות ורגוע הרבה יותר. יתרה מכך, הדג צורך פחות מזון ובכך אנחנו מאכילים פחות והמים נשמרים יותר נקיים.

 

1. המלח עוזר להתמודד עם טפילים, על הגוף ובמים. עוזר לריר שנמצא על הקשקשים להתפתח ולהוריד את הטפילים מהר יותר מגוף הדג. כמו כן, הרבה טפילים לא שורדים במליחות ולכן זה עוד פתרון יעיל להתמודדות עם טפילים – אך חשוב לשים לב, המלח לא הורג את הטפיל רק עוזר לדג להתמודד איתו. לכן כדי להרוג טפיל לחלוטין צריך לשים תרופה ייעודית, כל טפיל\פתוגן והתרופה שלו.

 

1. המלח הוא מינרל NaCl חשוב לחיים של הדג כמקור חיוני וגם לנו בני האדם, ניתן להוסיף מלח גס גם לאוכל (ברוב המזונות כבר קיים) כמרכיב שעוזר לעיכול, העברת חומרים במערכת הדם ועוד. ללא מינרלים אנו נמות, בני האדם וגם הדגים.

מתי אסור להוסיף מלח גס?

• יש כמה מקרים בהם אסור לנו להכניס מלח גס או לפחות צריך לשים לב ולהיזהר!
• ראשית, בעת מחלה הנקראת "אודיניום" או "מרקם זהב" כשמה כן היא, הדג בעל קטיפה \ כרום בצבע זהב, אודיניום אוהב להתרבות במי מליחים ולכן מלח גס דווקא אסור!
• שנית, דגים שהינם רגישים למלח גס, כמו שוכני קרקעית למינהם.
• לבסוף, מלח גס מוסיפים – לא באופן קבוע, אלה פעם בכמה זמן.

 

https://agriscience.co.il/docs/proposals/2234/356-0586-11.pdf-   קישור למאמר מחקרי אקדמאי בנושא.